הכתבים, המגן דוד(משפחה) וסת"ם משולש
אברהם בא לארץ כנען בשנת 1750 לפה"ס ומביא איתו כתב אשורי, הכתב שהשתמש בארם-נהרים.
הכתב האשורי נכתב בשורות אופקיות והאותיות פחות מפושטות גאומטרית למקובל היום בהשוואה לעברית והלטינית.
הכתב האשורי בשימוש היום (1) כמלל סמלי על מטבעות בנק ישראל, (2) כתב בשימוש רשמי של העדה השומרונית (כמות השומרונים בעולם פחות מ-2000 איש).
הכתב הלטיני פותח בשנת 280 לפה"ס, וכמעט ללא שינוי עד היום. הכתב מסודר בשורות אופקיות, רובו בקויים ישרים ובמיוחד האות העגולה "O" כבסיס ישיר לאותיות "C,G,Q" וכבסיס עקיף לאותיות "B,P,R,S", סה"כ האותיות הלטיניות 26-30.
הרומאים ,משתמשי הכתב הלטיני, כבשו את ארץ ישראל בשנת 63 לפה"ס צבאית וחלקית בהמשך תרבותית. חורבן הבית השני קרה בשנת 70 אחה"ס ובשנת 117 אחה"ס הרומאים עוזבים את ארץ ישראל.
קיימת אוכלוסיה יהודית במושבות בהיקף הים התיכון (למשל בדרום מערב לעיר רומא, ליד הים המושבה OSTIA ובתוניס באי ג'רבה GER'BA ). עבדים יהודים שהוגלו מארץ ישראל למרכז וצפון אירופה נהיו "אשכנזים" ואלו שהוגלו למערב אירופה נהיו "ספרדים". אירופה שהייתה עם תרבות רומית חזקה כוללת גם מעט נוכחות של תרבות עברית.
התרבות הרומית מתפוררת באירופה, הנצרות מתחזקת כאלטרנטיבה. ב- 1-1-800 אחה"ס הכנסיה הנוצרית מכתירה את קרל הגדול לקיסר, קרל הגדול מחזק מאוד כלכלית את הכנסייה, והכנסייה מפתחת בין היתר אומנויות וגם כתבים, הכתב הבסיסי באירופה הוא הלטיני.
במרווח השנים 63 לפה"ס עד המאה ה-9 אחה"ס בתרבות העברית פנימה (ומול התרבות האירופאית חיצונית) מתפתח בהדרגה הכתב העברי המוכר כיום. כדי ליחד את הכתב העברי מול הלטיני, התפתחה צורת המלבן לפי האות "ם" כתבנית, הכתב העברי כולל 30 אותיות ובנוסף כולל ניקוד להשלמת התנועות. בכתב עצמו ישנם מעט אותיות עם קווים אלכסוניים.
צורת המגן דוד מופיעה בירושלים בשנת 100 לפה"ס ללא הזדהות עם תרבות עברית. בהדרגה התרבות העברית מאמצת את צורת המגן דוד כסמל.
בגרוש וינה בשנת 1700 נוצרה הסכמה במקום שה"מגן דוד" הוא סימן יהודי מול הצלב כסימן נוצרי. באופן כללי, צורת המגן דוד בשימוש תרבויות נוספות מחוץ לעברית, ובתוך התרבות העברית ישנם מגזרים שלא מתייחסים למגן דוד כסימן זיהוי.
התבנית הבסיסית של האות בכתב העברי היא המלבן. האות נכתבת כאשר הקו האופקי תמיד יותר עבה מהקו האנכי. הכתב נחשב לתלוי מכיוון שישנן 19 אותיות עם גג מודגש ומולן 5 אותיות עם בסיס מודגש. בין האופנים למיין את הכתב העברי קיים המושג "היחס בכתב", ז"א גובה האות בשורה חלקי העובי של הקו העליון של האות. בין הגופנים של הכתב העברי נוצרה משפחת גופנים בשם "סת"ם", משפחה זו נועדה לכתיבת מלל דתי ויחסית היא המעוטרת ביותר לגבי הקו ולגבי התגים שמעל האותיות.
בערך משנת 1000 נכנס הניקוד לכתב העברי להבהרת התנועות, מכיוון שהכותבים (קליגרפים) רואים בכתיבת האות את העיקר, אזי הניקוד בדרך כלל לא מודגש.
מסוף המאה ה-19 מתחזקת שיבת ציון לאוכלוסיה העברית ובירושלים מייסדים את ה"אקדמיה בצלאל", בית ספר גבוה למלאכות יפות וקישוט. ב"בצלאל" כ"רנסנס" מפתחים בין היתר את הכתב "סת"ם בצלאל" שהוא יותר מעובד ויפה ממשפחת כתבי סת"ם המסורתיים.
בשנת 1982 אני עובד בישראל כאדריכל וכ-12 שנה אני בעיקר משרטט בעפרון ובהדרגה מתחיל להתגבש אצלי כתב. בהמשך המחשוב נכנס לעבודה ואני מקדם את הכתב.
הכתב יושם בעצוב הגדה של פסח והעצוב מושפע מצורת הכתב ולמעשה תוך עיצוב ההגדה קידמתי את הכתב ובדקתי אפשרויות שונות לאותיות.
הכתבים כאן הם (1) משפחת ה"מגן דוד",
(2) ו"סת"ם משולש" המתבסס על כתב ה"מגן דוד" ועל "סת"ם בצלאל".
משפחת ה"מגן דוד" מתבססת על תבנית (1) המשולש עם כתפיים ורגל, ועל תבנית (2) בסיס גג ונקודת מפגש קודקודים באמצע לגבי עיצוב האות. בנושא ה"יחס בכתב", ביחס 4.3-6 האות עבה, וקיימת הבעיה לגודל הניקוד ופשרה במתיחת האות מחוץ ל"יחס", כדי לאפשר נקודת דגש גדולה באות "מ",אזי האות הורחבה.
לאות "ל" כללית והאות "א" ב"יחס 4.3-6 " הפינה השמאלית העליונה תמיד בקו אנך. ליתר האותיות ביתר המצבים הפינה השמאלית העליונה של האות בזוית 30 מעלות לאנך.
הניקוד מלווה 4 מצבים: (1)שירה, הנקודה היא אליפסה אלכסונית המופיעה ברישום תווי הנגינה, בקטע "עזי וזמרת". (2) עבדות, הניקוד מרובע, "יקוששו לבנים", בקטע "וירעו". (3) מזון, הניקוד בצורת מעוין, צורת גרעיני החיטה. (4) עיגול ליתר המצבים: מלא או ריק ובגדלים קטן, בינוני וגדול.
"סת"ם משולש" במקור נועד לקטע "רבן גמליאל" ולקטע "הלל כורך" אבל לבסוף נשארתי בכתב "המגן דוד". הכתב היום בשימוש ל"פתיח". מאפייני הכתב: החלפה והדגשת צורת המעוין באותיות "א,ג, ל,ע,פ,ף,צ,ץ,ש", והאות "מ" שהיא תלויה ולא יושבת
תאור חזותי.
"המגן דוד" ,1 תבנית לאות, האותיות לפי משפחות וה"יחס בכתב"
"המגן דוד" ,2 צורת האותיות לפי "יחס "6 ולפי "יחס "10.
"המגן דוד" ,3 תאור הניקוד (הנקוד משלים את התוספת לתנועות בכתב הלטיני).
"סת"ם משולש", תאור האותיות.
אברהם בא לארץ כנען בשנת 1750 לפה"ס ומביא איתו כתב אשורי, הכתב שהשתמש בארם-נהרים.
הכתב האשורי נכתב בשורות אופקיות והאותיות פחות מפושטות גאומטרית למקובל היום בהשוואה לעברית והלטינית.
הכתב האשורי בשימוש היום (1) כמלל סמלי על מטבעות בנק ישראל, (2) כתב בשימוש רשמי של העדה השומרונית (כמות השומרונים בעולם פחות מ-2000 איש).
הכתב הלטיני פותח בשנת 280 לפה"ס, וכמעט ללא שינוי עד היום. הכתב מסודר בשורות אופקיות, רובו בקויים ישרים ובמיוחד האות העגולה "O" כבסיס ישיר לאותיות "C,G,Q" וכבסיס עקיף לאותיות "B,P,R,S", סה"כ האותיות הלטיניות 26-30.
הרומאים ,משתמשי הכתב הלטיני, כבשו את ארץ ישראל בשנת 63 לפה"ס צבאית וחלקית בהמשך תרבותית. חורבן הבית השני קרה בשנת 70 אחה"ס ובשנת 117 אחה"ס הרומאים עוזבים את ארץ ישראל.
קיימת אוכלוסיה יהודית במושבות בהיקף הים התיכון (למשל בדרום מערב לעיר רומא, ליד הים המושבה OSTIA ובתוניס באי ג'רבה GER'BA ). עבדים יהודים שהוגלו מארץ ישראל למרכז וצפון אירופה נהיו "אשכנזים" ואלו שהוגלו למערב אירופה נהיו "ספרדים". אירופה שהייתה עם תרבות רומית חזקה כוללת גם מעט נוכחות של תרבות עברית.
התרבות הרומית מתפוררת באירופה, הנצרות מתחזקת כאלטרנטיבה. ב- 1-1-800 אחה"ס הכנסיה הנוצרית מכתירה את קרל הגדול לקיסר, קרל הגדול מחזק מאוד כלכלית את הכנסייה, והכנסייה מפתחת בין היתר אומנויות וגם כתבים, הכתב הבסיסי באירופה הוא הלטיני.
במרווח השנים 63 לפה"ס עד המאה ה-9 אחה"ס בתרבות העברית פנימה (ומול התרבות האירופאית חיצונית) מתפתח בהדרגה הכתב העברי המוכר כיום. כדי ליחד את הכתב העברי מול הלטיני, התפתחה צורת המלבן לפי האות "ם" כתבנית, הכתב העברי כולל 30 אותיות ובנוסף כולל ניקוד להשלמת התנועות. בכתב עצמו ישנם מעט אותיות עם קווים אלכסוניים.
צורת המגן דוד מופיעה בירושלים בשנת 100 לפה"ס ללא הזדהות עם תרבות עברית. בהדרגה התרבות העברית מאמצת את צורת המגן דוד כסמל.
בגרוש וינה בשנת 1700 נוצרה הסכמה במקום שה"מגן דוד" הוא סימן יהודי מול הצלב כסימן נוצרי. באופן כללי, צורת המגן דוד בשימוש תרבויות נוספות מחוץ לעברית, ובתוך התרבות העברית ישנם מגזרים שלא מתייחסים למגן דוד כסימן זיהוי.
התבנית הבסיסית של האות בכתב העברי היא המלבן. האות נכתבת כאשר הקו האופקי תמיד יותר עבה מהקו האנכי. הכתב נחשב לתלוי מכיוון שישנן 19 אותיות עם גג מודגש ומולן 5 אותיות עם בסיס מודגש. בין האופנים למיין את הכתב העברי קיים המושג "היחס בכתב", ז"א גובה האות בשורה חלקי העובי של הקו העליון של האות. בין הגופנים של הכתב העברי נוצרה משפחת גופנים בשם "סת"ם", משפחה זו נועדה לכתיבת מלל דתי ויחסית היא המעוטרת ביותר לגבי הקו ולגבי התגים שמעל האותיות.
בערך משנת 1000 נכנס הניקוד לכתב העברי להבהרת התנועות, מכיוון שהכותבים (קליגרפים) רואים בכתיבת האות את העיקר, אזי הניקוד בדרך כלל לא מודגש.
מסוף המאה ה-19 מתחזקת שיבת ציון לאוכלוסיה העברית ובירושלים מייסדים את ה"אקדמיה בצלאל", בית ספר גבוה למלאכות יפות וקישוט. ב"בצלאל" כ"רנסנס" מפתחים בין היתר את הכתב "סת"ם בצלאל" שהוא יותר מעובד ויפה ממשפחת כתבי סת"ם המסורתיים.
בשנת 1982 אני עובד בישראל כאדריכל וכ-12 שנה אני בעיקר משרטט בעפרון ובהדרגה מתחיל להתגבש אצלי כתב. בהמשך המחשוב נכנס לעבודה ואני מקדם את הכתב.
הכתב יושם בעצוב הגדה של פסח והעצוב מושפע מצורת הכתב ולמעשה תוך עיצוב ההגדה קידמתי את הכתב ובדקתי אפשרויות שונות לאותיות.
הכתבים כאן הם (1) משפחת ה"מגן דוד",
(2) ו"סת"ם משולש" המתבסס על כתב ה"מגן דוד" ועל "סת"ם בצלאל".
משפחת ה"מגן דוד" מתבססת על תבנית (1) המשולש עם כתפיים ורגל, ועל תבנית (2) בסיס גג ונקודת מפגש קודקודים באמצע לגבי עיצוב האות. בנושא ה"יחס בכתב", ביחס 4.3-6 האות עבה, וקיימת הבעיה לגודל הניקוד ופשרה במתיחת האות מחוץ ל"יחס", כדי לאפשר נקודת דגש גדולה באות "מ",אזי האות הורחבה.
לאות "ל" כללית והאות "א" ב"יחס 4.3-6 " הפינה השמאלית העליונה תמיד בקו אנך. ליתר האותיות ביתר המצבים הפינה השמאלית העליונה של האות בזוית 30 מעלות לאנך.
הניקוד מלווה 4 מצבים: (1)שירה, הנקודה היא אליפסה אלכסונית המופיעה ברישום תווי הנגינה, בקטע "עזי וזמרת". (2) עבדות, הניקוד מרובע, "יקוששו לבנים", בקטע "וירעו". (3) מזון, הניקוד בצורת מעוין, צורת גרעיני החיטה. (4) עיגול ליתר המצבים: מלא או ריק ובגדלים קטן, בינוני וגדול.
"סת"ם משולש" במקור נועד לקטע "רבן גמליאל" ולקטע "הלל כורך" אבל לבסוף נשארתי בכתב "המגן דוד". הכתב היום בשימוש ל"פתיח". מאפייני הכתב: החלפה והדגשת צורת המעוין באותיות "א,ג, ל,ע,פ,ף,צ,ץ,ש", והאות "מ" שהיא תלויה ולא יושבת
תאור חזותי.
"המגן דוד" ,1 תבנית לאות, האותיות לפי משפחות וה"יחס בכתב"
"המגן דוד" ,2 צורת האותיות לפי "יחס "6 ולפי "יחס "10.
"המגן דוד" ,3 תאור הניקוד (הנקוד משלים את התוספת לתנועות בכתב הלטיני).
"סת"ם משולש", תאור האותיות.